החוק קובע. אתם מסכמים. הצוות עונה.

שלושה מקורות, ולכל אחד תפקיד אחד. החוק קובע גבולות שאף אחד לא מזיז. אתם מסכמים עם כל עובד על מינימום משמרות, על ימי חובה ועל ימים שבהם הוא לא עובד. העובד עונה על כל משמרת.

  1. החוק

    מנוחה, אורך יום עבודה, שעות נוספות, עבודת לילה, נוער.

    אף אחד לא משנה. גם לא אתם.

  2. אתם

    כמה משמרות לפחות כל עובד מקבל, ימי חובה וימים שבהם הוא לא עובד, באיזה תפקיד הוא עובד, ומה מתפרסם.

    הסכם עם כל אחד, פעם אחת.

  3. העובד

    אילו משמרות מתאימות לו השבוע, ומתי הוא לא יכול.

    לא כמה שעות הוא רוצה.

01החוק

מה קובע החוק

את חוקי העבודה לא צריך להגדיר ולא צריך לזכור. הם כבר בפנים, ואין כפתור שמכבה אותם, כך שגם בטעות לא תשבצו מישהו בניגוד לחוק.

  • 12שעות

    יום עבודה

    כולל שעות נוספות. פחות מ-8 שעות בין שתי משמרות נחשב אותו יום עבודה.

  • 58שעות

    בשבוע, לכל היותר

    עד 16 שעות נוספות בשבוע, כלומר עד 58 שעות בסך הכול.

  • 36שעות

    מנוחה שבועית

    לפחות, ביום המנוחה שהעובד בחר.

  • 8שעות

    נוער, ביום

    ו-40 בשבוע. בלימוד חובה לא אחרי 20:00, ובני 16 ומעלה שלא בלימוד חובה לא אחרי 22:00.

חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א-1951, וחוק עבודת הנוער, התשי״ג-1953.

כשהחוק סוגר משמרת, אין כפתור עקיפה.

עובד שהחוק לא מתיר לשבץ מופיע ברשימה נפרדת, עם שם הסעיף. אפשר לראות אותו שם, ואי אפשר לבחור בו. אין תעריף שהופך את שעה 59 לחוקית.

זה ההבדל בין ”מזהיר” ל”חוסם”. אזהרה אפשר לדלג עליה בליל חמישי. חסימה לא.

58 שעות. אין תעריף שהופך את שעה 59 לחוקית.
חסום בחוק ברשימה נפרדת, בלי כפתור עקיפה.

02אתם

מה סיכמתם עם כל עובד

עם אחת סיכמתם על משמרת אחת בשבוע, עם אחר על חמש. זו התחייבות של שני הצדדים: מי שסיכם על חמש מקבל לפחות חמש.

כשהסידור נבנה

מי שעוד לא הגיע למינימום שלו נכנס לפני מי שכבר הגיע, גם אם השני ביקש את המשמרת.

כשמשהו משתנה

הודעה על שינוי שמוריד מישהו מתחת להסכם שלו מסומנת עוד לפני שהיא נשלחת.

”לרניה חסרה משמרת אחת מהמינימום שלה.” בראש הסקירה.
”מתחת למינימום שלה.” לפני שמישהו שומע על השינוי.

03העובד

מה העובד אומר

על כל משמרת: רוצה, יכול, מעדיף שלא, לא בטוח, או לא יכול. הוא לא מגדיר כמה שעות הוא רוצה: זה בהסכם איתכם.

כשעובד אמר שהוא לא יכול, אפשר לשבץ אותו בכל זאת, והוא יידע שזה אתם. כשהחוק סוגר משמרת, אין דרך כזו.

חמש התשובות

מה העובד מסמן על כל משמרת, ומה כל תשובה עושה לסידור.

  • רוצה את המשמרת משובץ קודם עדיפות עליונה. את המשמרות האלה הסידור מנסה לתת קודם.
  • יכול לעבוד משובץ התשובה הרגילה. משובץ בסידור ככל אחד אחר.
  • מעדיף שלא בעדיפות נמוכה משובץ בסידור, בעדיפות נמוכה יותר. אם הוא שובץ בכל זאת, נשלחת אליו הודעה שזה קרה.
  • לא בטוח לא משובץ לא משובץ. זו לא ”כנראה כן”: הסידור מדלג עליו. אם המשמרת נשארת בלי מענה, נשלחת אליו שאלה אם הוא יכול לקחת אותה.
  • לא יכול לעבוד לא משובץ לא משובץ.

”לא בטוח” היא תשובה, לא שתיקה: הסידור לא ישבץ אותו במשמרת הזו. מי שלא ענה בכלל נכנס אחרי כל מי שענה.

הגשה שלא עומדת בהסכם לא נשלחת

המסך לא נותן לשלוח שבוע שלא עומד בהסכם, ואומר מה חסר לפני השליחה.

  • המינימום שסיכמתם סיכמתם על לפחות ארבע משמרות? צריך ”רוצה את המשמרת” או ”יכול לעבוד” בארבע מהן לפחות. ”מעדיף שלא” לא נספרת, כי היא נכנסת רק כשאין ברירה, ו”לא בטוח” לא נספרת, כי היא לא משבצת בכלל.
  • ימי החובה ביום שסיכמתם שהוא עובד בו צריך משמרת אחת לפחות שסומנה ”רוצה” או ”יכול”.

זו בדיקה מול ההסכם, לא מול החוק, והיא לא ממלאת שום תשובה במקום העובד. היא רק לא נותנת לו לשלוח שבוע שאי אפשר לעמוד בו, כשעוד אפשר לתקן.

רשימת ההמתנה

רוצים סידור שהחוק כבר בתוכו?

השאירו שם ומייל, ונכתוב לכם פעם אחת, כשנפתח לעסקים כמו שלכם. שום דבר לפני, שום דבר אחרי.